שיתוף

אזור צפון הארץ נחשב לאזור בעייתי מבחינת מקומות העבודה. הרבה מאד אנשים הפונים לחפש מקום עבודה בצפון מתקשים בדרך כלל למצוא עבודה קבועה לאורך זמן. דרושים בצפון הוא לא רק סיסמה של אתרי חיפוש העבודה השונים, אלא מציאות בשטח. המצב בשטח אומר שאין הרבה מקומות עבודה פנויים ביחס לאנשים הגרים באותו מקום. היכולת היום של עובד למצוא עבודה בצפון היא קטנה. אם כך אין פלא שרוב העוזבים את הצפון הם צעירים שסיימו את לימודיהם במכללות השונות בצפון וממשיכים לנדוד גאוגרפית למקומות עבודה במרכז הארץ וזה לא במקרה.

ממשלת ישראל בעשרו האחרון כמעט ולא השקיעה בפיתוח מקומות עבודה חדשים בצפון. כל מה שנוצר פה הוא בגלל אנשי עסקים פרטיים שהגיעו והשקיעו בעסקים פה ואז חיפשו עובדים. הממשלה לא הקימה מפעל חדש או בנתה עוד מבנים ממשלתיים כמו בית חולים. נראה כי הממשלה שכחה קצת את אזור הצפון. מטעה לחשוב שהאזור הזה מתקיים כיוון שהוא מושך אליו צעירים. הצעירים מגיעים כמובן כדי ללמוד. אבל זה לא מספיק כמובן להשאיר אותם כדי שיקימו את משפחותיהם ולמעשה יבססו את חייהם באזור הצפון.

דרושים בצפון הפכה לסיסמה עבור כל צעיר הרוצה לעבוד בעבודות מזדמנות ובשכר מינימום. עבודות אלו אינן מצריכות משאבים יקרים. היא מעסיקה כוח עבודה זול המקיים אותה בידוק לצרכים שהיא רוצה. עבודות כאלו אפשר למצוא בשפע בתחום התיירות, המלונאות, החקלאות או המזון. מלצרית למשל שהיא גם סטודנטית שלומדת במכללה בצפון, תגיע להעביר את שנותיה בצפון. היא תעבוד במשכורת מינימום כיוון שעיקר עיסוקה היא ללמוד. אחר כך היא פשוט תיקח את חפציה ותעבור לאזור המרכז, שם יציעו לה שכר הוגן והולם את צרכיה אחרי שסיימה את התואר הראשון שלה. אחרי שהיא תמקם את עצמה ופניה יהיו לעבר עתידה. אזור הצפון אינו מציע חלופות אחרות למקצועות האלו. בדיוק בגלל זה צעירים רבים עוזבים את האזור ומקימים את חייהם במקומות ששם יש מענה טוב לצרכי ההתפרנסות שלהם.

דרושים בצפון