עודד קוטלר נולד בשנת 1937 הוא שחקן תיאטרון וקולנוע ישראלי, במאי, מחזאי ומייסד תיאטראות שונים בישראל.
עודד קוטלר החל את קריירת המשחק שלו עוד בבית הספר התיכון בו למד כאשר שיחק בתיאטרון "אוהל" ושיחק וביים בתיאטרון "קלעים".
בשירותו הצבאי המשיך עודד קוטלר בקריירת המשחק שלו כאשר היה שחקן ובמאי בלהקת פיקוד מרכז.
לאחר שירותו הצבאי החל לשחק בתיאטרון הקאמרי במקביל להמשך עבודתו בתיאטרון "אוהל" והשתתף בתוכניות רדיו שונות ביניהם התכנית הפופולארית "משפחת שמחון".
בשנות ה-60 הקים את להקת התיאטרון "במת השחקנים" ביחד עם השחקנים אילן תורן ואמנון מיסקין וצירף אותה לתיאטרון חיפה, שם שימש בתור מנהל אומנותי בין השנים 1970-1978.
עודד קוטלר היה ממייסדי המרכז התיאטרוני בנווה צדק וגם שם שימש בתור המנהל האומנותי של התיאטרון.
קוטלר היה גם ממייסדי פסטיבל עכו לתיאטרון, אשר נערך מידי שנה בחול המועד סוכות בעיר העתיקה וכולל מופעי רחוב רבים, הצגות, אירועי חוצות וסדנאות, כאשר רוב האירועים שמתקיימים בו אינם ממומנים על ידי תיאטראות גדולות אלא להיפך.
וטלר אף ניהל כחמש שנים את פסטיבל ישראל אשר מתקיים מידי שנה באביב בירושלים וכולל מופעי תיאטרון, מופעי מחול ותערוכות רבות.
קוטלר ביים עשרות רבות של הצגות ובין הבולטות שבהם ניתן למצוא הצגות מוכרות כגון: חפץ, פופקורן, מלאכת החיים, גיבור מעמד הפועלים, סינית אני מדברת אלייך, חברון (אשר מביאה את סיפורו של הסכסוך הישראלי פלסטיני משני הצדדים) וצחוק של עכביש.
קוטלר שיחק את התפקיד הראשי במחזמר גבירתי הנאווה בשנת 2002.
במהלך קריירת המשחק שלו זכה עודד קוטלר בפרסים רבים על עבודתו בתחום התיאטרון כגון חמש פעמים חתן פרס כינור דוד, פרס התיאטרון הישראלי עבור מפעל חיים, פרס רוזנבלום ופרס מרגלית.
קוטלר היה בעבר בן זוגה של השחקנית גילה אלמגור והיה נשוי למשוררת תרצה אתר ולאחר מכן לשחקנית ליאורה ריבלין אשר שיתפה איתו פעולה בלהקת "במת השחקנים" ולהם שני ילדים משותפים, השחקנית נינה קוטלר והצלם אמנון קוטלר.
מזה כשלושים שנה נשוי עודד קוטלר לאורדית, שהיא בת דודתה של אשתו הראשונה תרצה אתר.
